חלום אנדאלוסי

אמאלאגה 3

בחופשת הסוכות נסענו אישי ואני למאלאגה אנדלוסיה ספרד לשישה ימים.

כל כך יפה שם ויש לי חלום אנדאלוסי כבר זמן מה.  על גיבוריה המקומיים הספרותיים הציירים

ומאלגה על חופי קוסטה דל סול היא גם שער העולם החדש מישם יצא כריסטופר קולומבוס לגלות עולם. לקח לי קצת זמן לזהות מאיפה היופי הזה מגיע ואיך הוא השפיע על הדמויות שחיו ויצרו שם זהו אור השמש אור מיוחד קונטראסטי זריחות ושקיעות מרהיבות זהו חצי אי חלקו בים התיכון וחלקו באוקיאנוס האטלאנטי הכל נראה חד ומואר לבן וכחול אבן יסמין וזית הרבה  מזה באנדאלוסיה.

אמאלאגה

אמאלאגה 1

החוף במאלאגה  יפהפה פיקאסו שנולד במאלאגה אהב את החוף הזה. במאלאגה נמיצא ביתו של פיקסו שהוא מוזיאון וישנו גם מוזיאון פיקסו גדול שונה מזה שבברצלונה . בברצלונה הוא יותר אקדמי ויש אוצרות מכוונת ובמאלאגה המוזיאון יותר חופשי ויש הרבה יצירות מהתקופה הקוביסטית ורישומים מענינים. הנשים של פיקאסו, חשבתי ,פיקאסו לא שנא או כעס עליהן בציירו אותן ככה מפורקות מה שענין את פיקאסו לדעתי הוא לתפוס את הקו ובכך לעצור את הזמן את הרגע. המופשט של פיקאסו איננו סוריאליסטי אין הוא אומר זה חלום אלא הוא אומר זה מזכיר לי אותה זה הקו שמאפיין את המראה שלהן.הוא נישאר בקו גם אם הוסיף צבעים. הקו משאיר את המהות לעד.את הזיכרון.

אמאלאגה 28הפסל של פיקאסו בחזית הבית במאלאגה.

במאלאגה יש  את הקאסבה מיבצר מורי וארמון עם תיאטרון רומי מלפניו. בחזית בגינה יש את הפסל של שלמה אבן גבירול המשורר היהודי.

 

אמאלאגה 6אמאלגה 4הפאטיו בקאסבה.

הארנה של מלחמות השוורים במאלאגה עד ספטמבר

אמאלאגה 2מבט מהקסבה על הים עם היונה . פיקאסו צייר הרבה יונים.

 

אמאלאגה 5

אמאלאגה 10

אמאלאגה 40

אח"כ נסענו לקורדובה היפה שיש בה רובע יהודי מקסים ולא נישארו בה יהודים בגלל גירוש ספרד. בתקופת האינקויזיציה היו היהודים אנוסים וחיו חיים כפולים על זה אפשא לקרוא בספר של ירמיהו יובל האנוסים.

הרמבם חי בקורדובה והפסל שלו ברובע היהודים

אמאלאגה 15הגשר השער לקורדובה

אמאלאגה 13זהו הנהר גאוודהאלכיביר שחוצה את ערי אנדאלוסיה גראנאדה קורדובה וסיביליה עד מאלאגה.

בקורדובה יש מיסגד גדול ועתיק שעליו ובתוכו יש קטאדראלה גדולה . הדבר הכי מרשים שראיתי.

היינו גם בסיביליה היפה והרומנטית

אמאלאגה 16

אמאלאגה 18בקאטדראלה  המפוארת בסיביליה  ארבעה מלכים חולקים כבוד אחרון לכריסטופר קולומבוס ונושאים את ארונו.

הקאטדרלה מלאה גם במאפיינים גותיים אך לא מאיימים כמו בקטדראלות בגרמניה.

אמאלאגה 19

 

אמאלאגה 11

אמאלאגה 17

להטוטנית בסיביליה

אמאלאגה 20זהו פסל בסיביליה בכניסה לגן המשוררים. יש שם אבנים עם שירים של פרדריקו גרסיה לורקה.

לורקה נירצח בתחילת מלחמת האזרחים. הוא היה משורר מפורסם  כתב את רומנסרו צועני שתורגם לעיברית ועוד הרבה שירים ומחזות שמוצגים עד היום. בדעותיו הוא היה רפובליקני וכמו הרבה אנדאלוסים לא אהב את המישטרה הצבא והכנסיה שכבר החלו עם המעצרים הפאשיסטים שלהם.הוא היה לאומי אבל לא לאומני ונעצר ממש בתחלית המלחמה .למחרת ניסה חבר בעל השפעה לשחררו אבל הם טענו שהעבירו אותו. באותו היום הוא נרח בידי כיתת יורים  וניקבר בקבר המונים . פרנקו אסר לקרוא אותו ורק לאחר מותו של פרנקו הוא חזר וקיבל את הכבוד והכרה כמשורר הכי חשוב בספרד. לורקה היה המשורר שביטא את הרוח האנדאלוסית זאת שהיא צוענית בחלקה,מורית בחלקה ונוצרית בחלקה . שירה שהיא הזמר העמוק.

משם המשכנו לעיר רונדה היפה והעתיקה והחצובה בסלעים ענקיים.

אמאלאגה 22

אמאלאגה 23

אמאלאגה 25

 

אמאלאגה 21

ביום האחרון היינו במוזיאון לאומנות עכשוית במאלאגה  יופי של אומנות ואוצרות.

פיסול בעץ גודל מעל שני מטר של פסל ספרדי לריו lerio

אמאלאגה 702

אמאלאגה 706

וצלם דיגיטאלי הולנדי דניאל ואן הזנטל בסגנון רמבראנדט

אמאלאגה 704

המוזיאון לאומנות עכשוית במאלאגה פשוט מרגש.

יש עוד הרבה אבל זהו בינתיים עוד נחזור לבקר באנדאלוסיה על יופיה . אנשיה  ואביריה להתראות.

ושיר של לאונרד כהן ללורקה

 

 

 

מודעות פרסומת

עצמות חשופות

טנטוס

הלכתי אתמול לראות את התערוכה טנטוס של ד"ר אנטון בידרמן.

הי בן אדם רואים לך את העצמות… טנטוס היה אל המוות והשכחה והציורים של בידרמן הם רגע השבר, הרגע שבו מתו כל הדברים. בשנות ה80 היו עדיין כל הדברים וראו באינטרנט מקור לאינפורמציה,אבל אח"כ זה הפך לאינטרנט של הדברים והאדם מחובר. הציורים הם הרגע שבו כל הדברים שהכרנו מת זוהי תערוכה פוליטית מחאתית. הציורים נראים כמו גראפיטי שחור לבן במקום ספרי הוא השתמש באקריליק על דיקט שגם האקריליק הוא מדיום מהיר ואקשיני.

בידרמן גייס חיילים מתולדות האומנות את קארוג'יו ואת לוסיאן פרויד.

מה בעצם מת? הדימוי מת כלומר היחס שלנו לדברים למציאות מתה מה שאתה רואה זוהי מציאות מדומה אתה בתוך המטריקס .עוקבים אחריך.רוצים לשלוט במחשבות שלך ובאיך תפעל. האדם מאבד את זכות זעקת הקורבן ואת זכות השכחה .מזכירים לו כל יום .הוא במעקב. אובדן זכות השכחה הופכת אותו מאדם חי לאדם מת זומבי  עצמות חשופות מהלכות.

כשחזרתי הביתה הכותרת הייתה עשרות אלפים בהפגנה אלימה בהמבורג נגד הג' 20 . וזה קשור

לטנטוס.המהלך של טראמפ בנושא האקלים הוא הרסני וכאוטי. עצם הבחירה של טראמפ היא כאוטית.

חזק בידרמן. זאת ההתרשמות שלי מהתערוכה.

יש היאמרו כן אבל לנו יש אלוהים. לא אין לנו, איןהשגחה אלוהית תמיד הבחירה בידינו.

אפשר אולי לחשוב חשיבה סטואית http://www.forbes.co.il/news/new.aspx?Pn6VQ=M&0r9VQ=LKFF    אפשרות קשה אבל אפשרות.

 

 

לכל אדם בדרכו  בדרך ההבעה שלו יש את המחאה .

 

הנה רונן בן טל מאור כשדים חדש

 

הנה קורין אלאל בשיר חדש

ראי רחל ראי…

בולבול

מערבולת. יום הזכרון 2017.

זכרון. האיש הראשון שאהב אותי קרא לי בולבול אי שם בתחילת שנות ה80. אני לא יודעת למה זכיתי לכינוי הזה . לא שאלתי . שנתיים הוא קרא לי בולבול.

בולבול 4

אם אתקשר ואשאל הוא יצחק ויאמר מה קרה לך? מה ניזכרת? סתם ראיתי את הציפור וניזכרתי.

למען האמת חשבתי היום, יום הזכרון, על הנעורים על התום.כשהייתי צעירה לא חשבתי על הנעורים חושבים על זה רק כשמבוגרים ורואים ממול נעורים. רואים ציניות שיש בה חן של תום. את "ההלו מדהים כמה שאת לא מבינה כלום." שלהם.

אם הנופלים היו נישאלים הם היו אומרים אני אדם פרטי.

אין דבר הייתי אומרת להם אלה שנישארים צריכים את הזכרון ואת הביחד.פרטי זה כשאדם חי .

המדינה נראית אחרת ורע וזה כואב במיוחד בימי הזכרון.

תמיד יש לשקול חלופות למלחמה אמר מבקר המדינה.

ציני זה לא מר. קשה לי מאוד עם מר.

בולבול תגיד(י) לי למה ?..

יהי זכרם ברוך לעד.

צלם אלוה

חביב עלי צלם אלוה אמר הערב הנשיא בטכס יום השואה. וזה חשוב.

אני רואה את סדרת ההרצאות של פרו"פ אסף פינקוס על התרבות הגרמנית ומקורותיה ואני חשבתי

התרבות הגרמנית הרבתה להשתמש בסימולקארום תחליפים.פיסול שמחליף אדם וכד.. התנך יש בו הרבה חוכמה וחשבתי על אחד האיסורים החמורים בתנך שהוא איסור השעטנז. חלק מאיסורי הכלאיים. בהרצאה ראיתי שבכנסיות שלהם יש פסלים חציים אדם וחציים חיה.מעבר למחשבות הידועות על מדוע הופיעה המחשבה הנאצית כמו למשל שהם ראו ביהודים את הסיבה להפסד במלחמת העולם הראשונה.. ועוד סיבות כהנה וכהנה..יש

משהו מצמרר בשעטנז הזה של תרבותם .חומרים פגאניים.חוסר יכולת להבחין בין טוב לרע עד למיפלצתיות.התנך בחוכמתו אסר כאמור על שעטנז. לא כל כך ברור מדוע. אני חושבת שזה קשור לאיסור הכלאיים שמקורו לתחושתי באיסור העלאת קורבנות אדם.

וזה מחזיר אותי למישפט של הנשיא חביב עלי צלם אלוה.

התנך הוא ספר מקור. אין הוא סימולקארום. אין בו קדושים והדמויות אינן איקונות. כל הדמויות הן ארכיטיפים.כלומר באו ללמד וסיפורים על מעשים שכך היו וכך סופרו עד לכתיבתם וחתימתם הסופית.

ערב יום השואה ויש לזכור את בני האדם הניספים והניצולים השואה והגבורה.לעומק הזועה אני זוכרת שהתודעתי לראשונה בצעירותי בביקור ביד ושם בתיכון וכשקראתי את עיין ערך אהבה של גרוסמן. את ברונו ואת אדם בן כלב של קניוק. הפסיכולוגיה של איבוד צלם האדם זה המזעזע הבלתי ניתפס המשהו שאסור שיקרה לעולם.

באחד הראיונות האחרונים שלו אמר דויד גרוסמן כיום אין לנו את המותרות של ללכת סחור סחור חייבים היום לדייק.

אין זה אומר שלא להיות אקספרסיוניסט או אבסטראקטי רק שעליך לדייק לחדד את החושים.אם זה במבט פנימה החוצה או לצדדים או אפילו רק תיאור של פני השטח מה שאתה רואה.לכל איש או אישה יש שם.וכל אדם בצלם ניברא.

אומברטו אקו כתב את להמציא לך אויב והוא מפרט שם את היחס לשונה והדרכים שבהם אנחנו הופכים את השונה לאויב. כדאי לקרוא..הוא העלים את המניע הכלכלי אבל מלבד זאת מאוד מדויק.

זיכרון עדות לעד. ערב יום השואה והגבורה.

אימי ז"ל ילידת תוניס סיפרה שהגרמנים דפקו בדלת. הילדים התחבאו מתחת למיטה. סבי יצחק ברבי יצא אליהם ודיבר איתם באיטלקית והם הלכו. אח"כ תפסו את אחיה ושלחו למחנה עבודה.סבי הלך ושילם להם שוחד ושיחררו אותו. חמותי ילידת לוד'ז איבדה רבים ממישפחתה אבלל לא סיפרה הרבה . כמו אצל רבים הקמת מישפחה בארץ זה הניצחון שלהם.