צבעים כחול -חירות

 

כשהייתי נערה והייתי צריכה לכתוב חיבור על חירות . המושגים היו מאוד פשוטים ואפשר היה להביא מובאות מאחד העם ו/או מברנר.ותמיד התחבר המושג חירות לאמת וצדק וגם גבורה. הזכות לחופש ביטוי , הזכות לחופש דתי , הזכות לקנין רוחני וממשי. הזכות לקורת גג ומזון וכהנה וכהנה.(ראיתי בטלויזיה שבשנות ה90 בישראל היו בקושי 20 הומלסים היום למעלה מאלף. ועוד נידמה שהארץ הישתנתה בכל התחומים.) אגב בתיכון למדתי את שבזי ויהודה הלוי  וערבית . למה זה אישו היום.? אהבתי את אלי עמיר שאמר אתמול ברדיו שאין צורך ללמד על פי עדה אלה על פי איכות והוא אגב נילמד בבתי הספר  אז למה עולה הנושא הזה. וועדת ביטון נידמה שגורמת יותר נזק ממה שמועילה. את התקציב יש להעביר לפריפריות ושילמדו שם גם אינטילגנציה תרבותית וגם אינטילגנציה ריגשית וגם מדעית כמו שאמור להיות בכל חלקי הארץ. ומשונה בעיני שבנט השבוע הוציא את לימודי האנגלית ממקצועות הליבה . ואיך ילמדו מדעים ומחשבים ורפואה ועוד? מה הוא עושה? סוג של שליטה באמצעות שליטה על מקורות הידע.

אחזור לשאלת החירות שהיום היא שונה לגמרי..

אולי אתחיל בהבדלים בין טיפש מטומטם ואידיוט

טיפש- מי שמסיק מסקנה כללית משני מיקרים פרטיים.

מטומטם- מי שאומר את הדבר הלא נכון בזמן הלא נכון.

אידיוט- מי שחושב שמה שהוא אומר  משנה משהו.

לא באמת כדאי להיות טיפש ומטומטם אבל אידיוטים כולנו אידיוטים .במובן זה לחיי האידיוטים.

היום שאלת החירות עוסקת בעיקר בזכות לפרטיות. זה אומנם מעין ספין מעין מסך  כי שאלת החירות במציאות נישארה כמו פעם. אבל כדי להגיע לשאלת החירות האמיתית יש להתבונן ולהסיר ולהתמודד תחילה עם הזכות לפרטיות כי אין זה מובן מאליו כלל כיום.פשוט מאוד אם האח הגדול הרשתות הסמארטפונים מנטר אותך כל הזמן איבדת את חירותך במובן הכי בסיסי שיש.השאלה האם יש לאדם יכולת להתעלם מקיומו של "האח הגדול"? ומדוע אנשים בראש חופשי ובמודע בוחרים להיות מישטרת המחשבות הרי זה דו כיווני המעביד הוא עבד.סוג של טרוריזם התאבדותי וקורבנות מיקריים. הרי תמיד עדיף דיאלוג  משליטה על אדם אחר.אז חירות היא בדיוק ההפך מעבדות ושליטה. והנה התקדמתי קצת.

קצת אחרוג מהדידקטיות ואומר משהו אחר ואישי. קראתי שאצל הטולטקים חשוב שהגבר הבעל יהיה הדומיננטי ביחסים ויהיה השליט. כי זה בריא יותר ליחסים במישפחה כולה . לילדים שצומחים בתוך זה.

אז שאלתי את בעלי בן זוגי ב30 השנה האחרונות אם לדעתו זה נכון . אז הוא אמר כן.. אבל.. בסוף את

עושה מה שאת רוצה. כן בטח עניתי..:-)

זוגיות ארוכת שנים אינה דומה  לתחילת הדרך אבל  אם נישאר ההומור והאיכפתיות והדאגה אחד לשני הכל בסדר.מה שאני קוראת לו החיים בביסיק מרוממים מעט אבל מעט זה כל מה שצריך.

(תגובה לאריה. ע. על הפרסונה הגדולה. בטח אני מודעת לזה שלא קוראים פה אבל יש לי נטיה טיפשית לדבר עם עצמי אז אומר כך על הפרסונה הגדולה:

כבר הלכת בדרך , כבר טיפסת על ההר והגעת לפיסגתו ומה עכשיו? ניבהלת ?אתה מיתכון לחזור חזרה? המשך לטפס בלבן.. אין שם שום דבר מסביב. מה עושים ?ניזכרים איך הגעת? מה עשית? הדרך שלך הייתה התבוננות בילדים . אם כך המשך להתבונן בהם.תזכור שתמיד שאלת מי ?מה ?למה? זאת הדרך שזיהיתי אצלך. אף אחד אחר לא עושה זאת. לגמרי מיוחד לך. המשך להתבונן בהם. והחיוך שלך שם. והדרך שלך שם.)

אחזור לשאלת החירות

כל בני האדם זקוקים לתיקשורת אבל הרצון לעוצמה של אנשים מסוימים גורם להשתקה ולאובדן החירות של אנשים אחרים והנה לנו nomad land.

אין לי ציור וגם לא שיר .לא כרגע. אולי אח"כ.