חביב עלי צלם אלוה אמר הערב הנשיא בטכס יום השואה. וזה חשוב.
אני רואה את סדרת ההרצאות של פרו"פ אסף פינקוס על התרבות הגרמנית ומקורותיה ואני חשבתי
התרבות הגרמנית הרבתה להשתמש בסימולקארום תחליפים.פיסול שמחליף אדם וכד.. התנך יש בו הרבה חוכמה וחשבתי על אחד האיסורים החמורים בתנך שהוא איסור השעטנז. חלק מאיסורי הכלאיים. בהרצאה ראיתי שבכנסיות שלהם יש פסלים חציים אדם וחציים חיה.מעבר למחשבות הידועות על מדוע הופיעה המחשבה הנאצית כמו למשל שהם ראו ביהודים את הסיבה להפסד במלחמת העולם הראשונה.. ועוד סיבות כהנה וכהנה..יש
משהו מצמרר בשעטנז הזה של תרבותם .חומרים פגאניים.חוסר יכולת להבחין בין טוב לרע עד למיפלצתיות.התנך בחוכמתו אסר כאמור על שעטנז. לא כל כך ברור מדוע. אני חושבת שזה קשור לאיסור הכלאיים שמקורו לתחושתי באיסור העלאת קורבנות אדם.
וזה מחזיר אותי למישפט של הנשיא חביב עלי צלם אלוה.
התנך הוא ספר מקור. אין הוא סימולקארום. אין בו קדושים והדמויות אינן איקונות. כל הדמויות הן ארכיטיפים.כלומר באו ללמד וסיפורים על מעשים שכך היו וכך סופרו עד לכתיבתם וחתימתם הסופית.
ערב יום השואה ויש לזכור את בני האדם הניספים והניצולים השואה והגבורה.לעומק הזועה אני זוכרת שהתודעתי לראשונה בצעירותי בביקור ביד ושם בתיכון וכשקראתי את עיין ערך אהבה של גרוסמן. את ברונו ואת אדם בן כלב של קניוק. הפסיכולוגיה של איבוד צלם האדם זה המזעזע הבלתי ניתפס המשהו שאסור שיקרה לעולם.
באחד הראיונות האחרונים שלו אמר דויד גרוסמן כיום אין לנו את המותרות של ללכת סחור סחור חייבים היום לדייק.
אין זה אומר שלא להיות אקספרסיוניסט או אבסטראקטי רק שעליך לדייק לחדד את החושים.אם זה במבט פנימה החוצה או לצדדים או אפילו רק תיאור של פני השטח מה שאתה רואה.לכל איש או אישה יש שם.וכל אדם בצלם ניברא.
אומברטו אקו כתב את להמציא לך אויב והוא מפרט שם את היחס לשונה והדרכים שבהם אנחנו הופכים את השונה לאויב. כדאי לקרוא..הוא העלים את המניע הכלכלי אבל מלבד זאת מאוד מדויק.
זיכרון עדות לעד. ערב יום השואה והגבורה.
אימי ז"ל ילידת תוניס סיפרה שהגרמנים דפקו בדלת. הילדים התחבאו מתחת למיטה. סבי יצחק ברבי יצא אליהם ודיבר איתם באיטלקית והם הלכו. אח"כ תפסו את אחיה ושלחו למחנה עבודה.סבי הלך ושילם להם שוחד ושיחררו אותו. חמותי ילידת לוד'ז איבדה רבים ממישפחתה אבלל לא סיפרה הרבה . כמו אצל רבים הקמת מישפחה בארץ זה הניצחון שלהם.