בחופשת הסוכות נסענו אישי ואני למאלאגה אנדלוסיה ספרד לשישה ימים.
כל כך יפה שם ויש לי חלום אנדאלוסי כבר זמן מה. על גיבוריה המקומיים הספרותיים הציירים
ומאלגה על חופי קוסטה דל סול היא גם שער העולם החדש מישם יצא כריסטופר קולומבוס לגלות עולם. לקח לי קצת זמן לזהות מאיפה היופי הזה מגיע ואיך הוא השפיע על הדמויות שחיו ויצרו שם זהו אור השמש אור מיוחד קונטראסטי זריחות ושקיעות מרהיבות זהו חצי אי חלקו בים התיכון וחלקו באוקיאנוס האטלאנטי הכל נראה חד ומואר לבן וכחול אבן יסמין וזית הרבה מזה באנדאלוסיה.
החוף במאלאגה יפהפה פיקאסו שנולד במאלאגה אהב את החוף הזה. במאלאגה נמיצא ביתו של פיקסו שהוא מוזיאון וישנו גם מוזיאון פיקסו גדול שונה מזה שבברצלונה . בברצלונה הוא יותר אקדמי ויש אוצרות מכוונת ובמאלאגה המוזיאון יותר חופשי ויש הרבה יצירות מהתקופה הקוביסטית ורישומים מענינים. הנשים של פיקאסו, חשבתי ,פיקאסו לא שנא או כעס עליהן בציירו אותן ככה מפורקות מה שענין את פיקאסו לדעתי הוא לתפוס את הקו ובכך לעצור את הזמן את הרגע. המופשט של פיקאסו איננו סוריאליסטי אין הוא אומר זה חלום אלא הוא אומר זה מזכיר לי אותה זה הקו שמאפיין את המראה שלהן.הוא נישאר בקו גם אם הוסיף צבעים. הקו משאיר את המהות לעד.את הזיכרון.
הפסל של פיקאסו בחזית הבית במאלאגה.
במאלאגה יש את הקאסבה מיבצר מורי וארמון עם תיאטרון רומי מלפניו. בחזית בגינה יש את הפסל של שלמה אבן גבירול המשורר היהודי.
הפאטיו בקאסבה.
הארנה של מלחמות השוורים במאלאגה עד ספטמבר
מבט מהקסבה על הים עם היונה . פיקאסו צייר הרבה יונים.
אח"כ נסענו לקורדובה היפה שיש בה רובע יהודי מקסים ולא נישארו בה יהודים בגלל גירוש ספרד. בתקופת האינקויזיציה היו היהודים אנוסים וחיו חיים כפולים על זה אפשא לקרוא בספר של ירמיהו יובל האנוסים.
הרמבם חי בקורדובה והפסל שלו ברובע היהודים
הגשר השער לקורדובה
זהו הנהר גאוודהאלכיביר שחוצה את ערי אנדאלוסיה גראנאדה קורדובה וסיביליה עד מאלאגה.
בקורדובה יש מיסגד גדול ועתיק שעליו ובתוכו יש קטאדראלה גדולה . הדבר הכי מרשים שראיתי.
היינו גם בסיביליה היפה והרומנטית
בקאטדראלה המפוארת בסיביליה ארבעה מלכים חולקים כבוד אחרון לכריסטופר קולומבוס ונושאים את ארונו.
הקאטדרלה מלאה גם במאפיינים גותיים אך לא מאיימים כמו בקטדראלות בגרמניה.
להטוטנית בסיביליה
זהו פסל בסיביליה בכניסה לגן המשוררים. יש שם אבנים עם שירים של פרדריקו גרסיה לורקה.
לורקה נירצח בתחילת מלחמת האזרחים. הוא היה משורר מפורסם כתב את רומנסרו צועני שתורגם לעיברית ועוד הרבה שירים ומחזות שמוצגים עד היום. בדעותיו הוא היה רפובליקני וכמו הרבה אנדאלוסים לא אהב את המישטרה הצבא והכנסיה שכבר החלו עם המעצרים הפאשיסטים שלהם.הוא היה לאומי אבל לא לאומני ונעצר ממש בתחלית המלחמה .למחרת ניסה חבר בעל השפעה לשחררו אבל הם טענו שהעבירו אותו. באותו היום הוא נרח בידי כיתת יורים וניקבר בקבר המונים . פרנקו אסר לקרוא אותו ורק לאחר מותו של פרנקו הוא חזר וקיבל את הכבוד והכרה כמשורר הכי חשוב בספרד. לורקה היה המשורר שביטא את הרוח האנדאלוסית זאת שהיא צוענית בחלקה,מורית בחלקה ונוצרית בחלקה . שירה שהיא הזמר העמוק.
משם המשכנו לעיר רונדה היפה והעתיקה והחצובה בסלעים ענקיים.
ביום האחרון היינו במוזיאון לאומנות עכשוית במאלאגה יופי של אומנות ואוצרות.
פיסול בעץ גודל מעל שני מטר של פסל ספרדי לריו lerio
וצלם דיגיטאלי הולנדי דניאל ואן הזנטל בסגנון רמבראנדט
המוזיאון לאומנות עכשוית במאלאגה פשוט מרגש.
יש עוד הרבה אבל זהו בינתיים עוד נחזור לבקר באנדאלוסיה על יופיה . אנשיה ואביריה להתראות.
ושיר של לאונרד כהן ללורקה
dart434 