סיפור קצר
22/04/2024
הסיפור הקצר שלא זכה בתחרות הסיפור הקצר של הארץ בפסח הזה. אין מה לגנוב ,כל הרעיונות מהסיפור כבר ניגנבו.
,
נחש עם קשקשים
סיפור קצר
הרוח נקשה בחלון שלו.
אנשים קוראים לו טולסטוי.אף אחד לא יודע מה השם שנתנו לו אביו ואימו. טולסטוי כי הוא אהב
ספרות רוסית, מגוגול ועד בכלל שמות שאף אחד לא הכיר.ספרות רוסית, זאת המוסרנית שזה
שילוב של מוסר וייסורים .הו הייסורים.הוא קרא הכול וגם סימן קטעים מיוחדים בספרים כדי שיוכל
לחזור אליהם.
טולסטוי שלנו לא אהב את הסופר טולסטוי חשב שהיה מייגע טרחן וגנב רעיונות משופנהאור וכל
הסופרים הטובים שהיו לפניו. עוד חשב שהוא כתב לפי ביקוש ואימץ כל אופנה חדשה ובכלל
ה"וידוי" הארוך שלו היה פסיכי. אז למה הסכים שיקראו לו טולסטוי? אה, כי מה רציתם שיקראו לו
גוגול? החביב עליו וגם כי עם הצלחה הוא לא מתווכח וכולם ממילא לא מבינים כלום בספרות
הרוסית.
חברים היו לו כאלה שהוא יכול היה ללגלג עליהם ולמחוק להם את החיוך.היה בטוח שרק הוא יודע
שהמוות פה לנצח. מטומטמים למה אתם לא מוותרים.הוא שנא במיוחד את החולים והקשישים
וההומלסים.פינה מיוחדת לשנאה היית לו עבור הקשישות.זה היה עלבון קיומי. אינך יפה יותר ראית
איך את נראית מהצד או מלמעלה.למה את עדיין חיה?המוות פה למשול למה אתם לא מבינים את
זה?
לכתוב? תתחילו חזק ואח"כ תגבירו גם אם מישהו כבר על הריצפה עד שתצא הנשמה ותיפרח לה .
היה אומר.
טולסטוי היה בטוח שהוא מלאך.שיש לו כנפיים זהובות שצומחות בגוו. למה הם לא רואים את זה
.מתחככים בי ומלכלכים לי את הכנפיים. מטומטמים לכתוב סיפור אינכם יודעים.
הייתי רוצה לספר לכם שהיו לו גם ימים אחרים ושבכלל הוא מורכב מטלאים של כמה דמויות
אבל לא אעשה זאת.
הרוח זזה ונקשה בחלון אחר
אישה סגורה בתוך חדרה עטופה בכירבולית. התיישבה בכורסא וצפתה ביוטיוב .נינט שרה routine
עם סטיבן וילסון בהופעה באלברט הול וואוו ברקע ההופעה סרטון מוקרן של אישה עם מבט אל
האפורים.חורף. היא צעקה עם נינט אאאאא ואז שקט. היא עצמה עיניים ושמעה בראש שלה קול
" זה ים, יבשה." וקול אחר אמר " המשחק?" לא, אולי…יש שלוש אפשרויות:
- הים הוא לא יבשה.
- הים הוא ים
- הים הוא גם ים וגם יבשה.
הים הוא לא יבשה .לי זה ברור שהכול מסתכם בזה.
מחשבה אחרת פלשה למוחה. משונה ,היא חשבה למה אנשים מחפשים תת מודע אצל
האימפרסיוניסטים. הם עובדים נורא קשה על רעיון אחד . מה שאתה רואה זה מה שיש.
הרוח זזה ופנתה לחוף הים
מבטנו משוטט אל האיש שלא נישאר לו כלום, הוא הולך על החוף,החול רטוב ,הליכתו כבדה
אבל הרוח נושאת אותו והוא לא מרגיש את רגליו. רק טביעות רגליו נראות עמוקות בחול.
בים גלשנים עפים אל הרוח. הרוח נושאת את הגולשים עשר מטר מעל הגלים.
אני לא אשב . אין לי מקום פה הוא חשב והמשיך ללכת.
אני חייב סיגריה
הרוח נקשה בחלון אחר רחוק משם.
האב הזקן יושב בכורסא. הוא כל כך רזה היא חשבה תיכף הוא יעלם
" הכי חשוב זה הידיים" אמר האב הזקן.
לא העיניים ? שאלתי אותו.
הכי חשוב זה הידיים הוא אמר שוב.
אבא, איך נהיית כזה רזה? זה ככה תמיד הייתי השיב.
אבא. מה אומרים כשרוצים להטיל קללה ממש חזקה?
אבא הרהר רגע מנסה להיזכר במשהו ואמר
נאשש נאששין אומרים שלוש פעמים.
זה נישמע כמו נחש עם קשקשים אמרתי אתה בטוח? כן האפילה תיקח אותם.
ואחרי מות אמור ברכה חזק ואמץ ברוך ברוך ברוך ושלא רק התיקנים ישרדו אמר אבא
היא תיסע לסין. סינית היא מדברת .בארוררר
אבא בוא לאכול . האוכל מוכן.
הרוח חזרה הפעם נעצרה בתחנת המשטרה
אני רוצה להתלונן על הטרדה אמר האיש במעיל הארוך והכובע לשוטר. היא מטרידה אותי.
מה היא עושה? שאל השוטר.
היא קוראת אותי כל הזמן.
אתה כותב כדי שיקראו אותך.לא? שאל השוטר.
כן, אבל אני מרגיש שהיא מאשימה אותי ברצח שלה. היא ראתה את הרצח שלה על המסך.
גוש פחם שחור בסופת חול רצחנית
אז זה רצח שקובר אותך לא אתה אותו אמר השוטר. אני קורא לזה "רצח לעולמים"
אני לא יכול להאשים אותה בהטרדה? שאל האיש.
פתחתי תיק הטרדה אמר השוטר.
האיש יצא מהתחנה וחייך לעצמו חיוך של נחש זהו, הקדמתי אותה וזרעתי את הספק. עכשיו היא תהיה אשמה.
הגשם החל לרדת בקילוחים דקים והאוויר נחתך כמו סכין בקווים אלכסונים.
הרוח הקישה בחלון אחר בבנין הישן.
זה שוב הזמן הזה של הסיפור הקצר חשב.
הוא התעורר מוקדם הבוקר הביט החוצה.היה קר ואחרי הגשם שזעף כל הלילה.
האור היה זוהר ונקי,האור יפה הבוקר חשב לעצמו כי תמיד או שהוא חזק מידי וקונטראסטי או שהוא
רך
מידי ומעורפל אבל הבוקר האור חידד את מה שקרוב ,העץ וגם את בתי השכנים ממול.
הוא התיישב ליד המחשב,לפתע הופיעה שאלה ,תגובה
"מי זה אדם קומן"?
הוא ניבהל הביט במסך שוב ושוב ובתנועה אינסטינקטיבית ניער את גופו
"זה לא קורה" ו"למה עכשיו"?
הרוח נושבת ונוקשת שוב בחלון של טולסטוי
דפיקה בדלת אישה נכנסת. מסירה את מעילה וכובעה ומתיישבת .
את טולסטוי היא הכירה בראשונה ברחוב .יום חורפי.הוא החל לדבר איתה ושאל מי את?
למה דווקא היא? היה זה לבטח בגלל כובע הפרווה הרוסי שחבשה.כשהבין שזה היה רק עניין
אופנתי וטעה כבר היו שניהם שקועים בסיפור רוסי.
היא שאלה אותו ,תגיד טולסטוי, מה עם התיאורים מהכפית והסמובר ועד לפרחי הגינה והערפל
הכהה.?
וסיפור האהבה מה איתו?
איזה סיפור אהבה? הם דבוקים בגלל שכל קר שם.ממש קור כלבים.והאהבה מתה שם גם בגלל
הקור. את קוראת כמו אימפרסיוניסטית. אף פעם לא מתחת לפני השטח.
מה יש מתחת לפני השטח? רק תולעים ענתה. זהו. בדיוק. את לא מבינה את התולעים.
והמהפכן מה עם המהפכן? היא שאלה. תסתכלי החוצה הוא אמר המהפכן לא הגיע הוא אבוד
ביערות או בעולם התכנות או בתור למשהו. לא הגיע . אמא רוסיה קברה את המהפכנים שלה מזמן.
היא חשבה ,הוא אף פעם לא הגיע לקטע הזה שבארור שמתים בסוף אבל אתם עדיין לא מתים.
בהתנצחות הזאת היא לא יכלה להשתמש בטכניקת ההפתעה וגם לא היה זמן.
זה יגמר בדו קרב חשבה והביטה בטולסטוי שחיכה.
והשירה הרוסית? הנה שיר שיכול להופיע באמצע הסיפור הרוסי אמרה
תולעים חומות בצבע עמבר
לכלכו את השלג הלבן
דמעה לא ירדה
הדו קרב החל.
לא רע אמר טולסטוי כמעט פושקין. לגלוג עניין של הרגל. מה? הוא שאל
מה מה מה – תפוח אדמה
מי מי מי –גזר גמדי
קיש קיש קיש – קישקוש של קישוא
חחח מאיפה זה עכשיו?
זה טטיאנה טולסטאיה הסופרת הגדולה ביותר עכשיו. גורל, גורל אבל חתיכת מאבק מפואר היא
נתנה בסהרורי בערפל.
נידמה שזאת הייתה מכת המחץ עבורו והוא אחז בליבו והתפתל.
היא לבשה את מעילה וחבשה את כובעה בתנועה הפגנתית ואמרה הלכתי והלכה.
למה את הולכת חשב טולסטוי עדיין לא שתינו .עדיין לא בכינו.
טולסטוי הגיע אל החלון ופתח אותו
רוח קרה,
האם זאת את?
אח"כ הוא יצא. הרחובות היו מלאים באנשי המחאה והיא הייתה שם עם המגאפון.
פנתרה שחורה נעה מצד לצד על מעבר החצייה עם המגאפון וכמו הרוח.
עתליה אקריליק ודיו על בד
אדלה אקריליק על בד
ענת אקריליק ודיו על בד
חנה אקריליק על בד
מילנה ציור אקריליק ודיו על בד
הפסל של פיקאסו בחזית הבית במאלאגה.
הפאטיו בקאסבה.
מבט מהקסבה על הים עם היונה . פיקאסו צייר הרבה יונים.
הגשר השער לקורדובה
זהו הנהר גאוודהאלכיביר שחוצה את ערי אנדאלוסיה גראנאדה קורדובה וסיביליה עד מאלאגה.
בקאטדראלה המפוארת בסיביליה ארבעה מלכים חולקים כבוד אחרון לכריסטופר קולומבוס ונושאים את ארונו.
זהו פסל בסיביליה בכניסה לגן המשוררים. יש שם אבנים עם שירים של פרדריקו גרסיה לורקה.
סאראונטס חולם
dart434 